רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה

ריינר מריה רילקה נמנה עם גדולי המשוררים של המאה. הוא נולד בפראג ב-4 בדצמבר 1875 ומת בואלמון (שויצריה) ב-29 בדצמבר 1926. רילקה היה אדם בודד, למרות שבנדודיו הרבים בבירות אירופה שהה במחיצת גדולי דורו והתיידד עמם. הוא נפגש עם טולסטוי ברוסיה והיה תקופת מה מזכירו של הפסל אגיסט רודן. הוא התגורר ברומא, פריס, ברלין ומינכן לסירוגין. ביצירתו מונים שלוש תקופות עיקריות: תקופה ראשונה, משנת 1899 עד 1906, שבה הופיע ספר השעות; תקופה שנייה, משנת 1906 עד שנת 1910, שבה הופיעו שנכי כרכי שירים חדשים וכן רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה; ותקופה אחרונה, משנת 1910 ועד מותו, שבה פירסם את הנודעת ביצירותיו האלגיות מדואינו (מצודת דואינו ליד טריאסט, בה התגורר לסירוגין כאורחה של בת האצילים מריה פון תורן וטקסיס).

רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה נחשב כיצירת הפרוזה החשובה שלו; הוא התחיל בכתיבתה בעת היותו ברומא וסיים את כתיבתה בפריס. בספר זה הוא מסכם את תקופת חייו השנייה, "בה למד להביט בדברים כמות שהם, בה הכיר את חייה היום-יומיים של העיר מודרנית. בספרו זה נמוגה המיסטיקה, שכה בלטה ביצירתו המוקדמת, והיא מפנה את מקומה לתחושה עמוקה של ניכור ואימה." באוטוביוגרפיה זו של חיי הנפש והרוח ניסה רילקה למזג כמה צורות ספרותיות ומשולבים בה אירועי מחשבה וחוויות בהתהוותן, פרקי פואטיקה ודברי מסה, הערכות היסטוריות והערכות ספרותיות ודברי הגות, כשהמוטיב העיקרי, הנמשך דרך כל הצורות, הוא המוות.