שם המחבר\ת: סרגי יסנין
55.00 ש״ח 62.00 ש״ח
מתוך ההקדמה לספר: בתקופת חייו של סרגי יסנין
(1925-1895) המלחמות והמהפכות חזרו על עצמן והמיטו על רוסיה מצב של הרס יסודות השואה החברתית. ההתכחשות לעבר התמשכה, מבשרת את קץ התרבות הרוסית. וזו, אכן, מעדה ללא מושיע.
יסנין, (1925-1895) אשר פייט בחייו 15,000 שורות מלאות חן, טעם וחוכמה היה נציגה הנאמן של רוח "תרבות הצליל והעלילות הליריות קורעות לב ומעלות תחושת אחווה, אשמה ותקווה לחירות" (מעיתונות רוסיה, המאה ה־19).
עצם תנופתו כאמן הציבה מכשול למגמת הבערות המתפשטת והכופה כיוון אידאולוגי- תעשייתי. כאשר הסגנון הפוטוריסטי כבש את שדה הספרות, יסנין מרד וניצב לבדו כְנֶגֶד חומת ההתנתקות מן המסורת.
בתקופת המהפכה המשורר, אמנם, לא נדחה לשוליים חרף בחירתו הא-פוליטית ואף ניצל מחרם מפורש בזכות מוצאו העממי, אך התנהגותו בחוגים הליברליים של סנט-פטרבורג זעזעה את הבירה. בחלומותיו התמים האנושיים - ניסה להפוך את פיסת עולמו הפיוטי מרפא לנגע הבערות של החברה. באורח עיקש, בין החורבות של מפעלי הקדמה העיוורת, ניווט את עצמו לשחזור סימני החיים - החום והניחוח של ליריות, העלילה הפרטית, נשימות האדמה והאהבה. בתיאוריו העצים לראשונה את אחוות האדם, הצמחייה והחיות.
