הקול והמבט בין פילוסופיה וספרות, קולנוע ואופרה, מיתוס ומשפט

הקול והמבט הם שני מושגי יסוד או דימויי מפתח, הממלאים תפקיד מרכזי באופן בו מטפלת מסורת המחשבה המערבית בשאלת הופעת המשמעות בחיי האדם. הקול והמבט קשורים ישירות הן לעיצוב תפישות של ידיעה, השראה, יופי והתגלות, והן לעיצוב תפישות של ספק, מבוכה, אשליה, פנטזיה ושיגעון. באמצעות הקול והמבט הוגדרו היחסים בין האל לבין האדם, ויחסי הכוח במישור החברתי, הפוליטי, המיני ועוד. כך שהאדרתם של הקול והמבט מלווה תמיד גם בהכרה באנושיותם ובגופניותם של מושגים אלה. הקול האנושי הוא רב-פנים, שברירי ובר-חלוף, והמבט האנושי – הפרספקטיבה האנושית – הוא חלקי, שואף לכוח, אך אינו יכול להימנע מנקודות עיוורון.
המחשבה הפוסט-מודרנית מעצימה את מעמדם של הקול והמבט ומעמידה אותם במרכז הכובד התיאורטי של הכתיבה הפסיכואנליטית, הפמיניסטית ועוד. המאמרים בספר זה מבקשים לברר מחדש את תקפותם וחיוניותם של מושגי הקול והמבט. הגישה המשותפת לכל המאמרים גורסת, כי אין להבין את מושגי הקול והמבט מחוץ להתגשמותם הקונקרטית בדיסיפלינות ובאומנויות השונות. מושגים אלה לא נולדו מהתיאוריה בלבד, אלא הם תוצר של הפריה הדדית בין התיאוריה המתבוננת בהם לבין היצירה הפועלת מתוכם והמגלמת אותם בעצם שפתה האמנותית.
בחלקו הראשון של הספר נבחנת מחדש נוכחותו המורכבת של הקול, כפי שהיא מתגלה ומתפתחת בשלושה תחומים שונים: במיתוס, במשפט ובאופרה. חלקו השני של הספר עוסק בתובנות על אודות מושג המבט הצומחות במשולב הן מתוך הפילוסופיה והן מתוך יצירת הספרות והקולנוע. נוסף על המאמרים עצמם, בחרו הכותבים להציג טקסט, המהווה חלק ממקורות ההשפעה על כתיבתה או כתיבתו. כמה מהטקסטים הנלווים מופיעים כאן בתרגום ראשון בעברית.
משתתפים: ורד לב כנען, ליאורה בילסקי, מיכל גרובר פרידלנדר, חגי כנען, ירון סנדרוביץ ואלי פרידלנדר.