הליכה שמעבר לטראומה: מיסטיקה, היסטוריה וריטואל

שם המחבר\ת: חביבה פדיה

גלות היא גורם מרכזי בכינון ההיסטוריה והפסיכולוגיה של היהדות. הלא-מודע של הגלות מהדהד בעיצוב הקולקטיב היהודי כמו גם בעיצוב העצמי היהודי. בספרה הליכה שמעבר לטראומה מציגה חביבה פדיה את הגישה אל הגלות דווקא דרך הפרקטיקה הממשית של הליכה. פדיה משרטטת את קווי האורך והרוחב של הגלות כפרקטיקה: הליכה, גירוש או התגרשות, נדודים, שיטוט ותעייה. העודף שבין המיתוס והריטואל מתפענח כעדות על טראומות, תקוות, דיסטופיות ואוטופיות. הריטואל מוצג הן כמסגרת ענישה והדרה בתוך החברה והקהילה והן כסימון הפנייה אל הציר הטרנסצנדנטי, הן כמשיק לטקסי עלייה לרגל והן כמסגרת לעיבוד טראומת גירוש.

דמויות מיתולוגיות ומקראיות מקין ועד יחזקאל, מהבל ועד משה והמשיח; דמויות היסטוריות כמו דויד הראובני, ר' שלמה מולכו ,רמ"ק והאר"י; מקובלים סופרים ואמנים כמו אצ"ג, ז'אבס, ולטר בנימין – כל אלה מעבדים את השיטוט וההליכה כדפוס של הזדהות מרצון עם קין או עם הבל ועם היהודי הנודד. בתוך כך נחשפים דפוסים של הבניית העצמי בהקשרים ובקהילות שונות ביהדות, מתבררים דפוסי השיח היהודי נוצרי, מתבררים דפוסים שונים של הפרויקט המשיחי. תמונת-העל של פרויקט ההליכה נוגעת בדגמים של המעשה הספרותי עצמו ומשרטטת את דגמי-העל של תפיסת הזמן וההיסטוריה.

חביבה פדיה היא חוקרת דת ותרבות, חוקרת המיסטיקה היהודית, משוררת וסופרת; משמשת כפרופסור חבר במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב; ראש מרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח.


עוד ב