שם המחבר\ת: שטפן צוויג
אזל
בביוגרפיה זו של אונורה דה בלזאק - שהיא למעשה גם אוטוביוגרפיה סמוייה של מחברה, שטפן צווייג - משתקף הפרופיל הפרופיל הקיומי של צווייג, כיהודי-שוליים אוסטרי דגול; על כך עומד .פרופסור יעקב גולומב במסת ההקדמה לספר
צוויג העריץ ללא סייג את בלזאק, ´בונה העולמות´ ומגדולי מעצביה של התרבות האירופית בדורו, שעשה לילות כימים, בכתיבת "הקומדיה האנושית" - שבהיקפה המאסיבי, בתנופת רעיונותיה ואלפי דמויותיה, לא היה לה אח ורע בקרב סופרי אירופה.
עמוד אחר עמוד בביוגרפיה זו מתגלה גדולתו של האיש הקולוסאלי בלזאק
כהיסטוריון של תקופתו, כפסיכולוג ופסיולוג, כצייר ומשורר, כמעט כאל, הבורא עולם ומלואו בכוחו הדמי-יורגי ובלהט רוחו שלא תדע מנוח.
חד עם זאת, הבחין צווייג חד המבט, בפרדוקס שבבסיס גאונותו: מצד אחד - אמן דגול, הנאמן לעצמו וליצירתו, מצד שני - מי שמאבד תדיר את האותנטיות האישית שלו, בהיכנעו לפיתוייו של פרסום מהיר, אך ריק מתוכן.
בלזאק רדף כל ימיו, אחר אשליית דמותה של האשה ובת הזוג האידיאלית. הוא כילה את חייו בעבודה ללא לאות ונפטר בלא עת - אך אין ספק, שאילו האריך ימים, היה משלים את מכלול יצירתו, אחת מקתדרלות הרוח המרשימות ביותר שנבנו באירופה. לא הוא הדין בשטפן צווייג, שכאשר סיים את בלזאק, הביוגרפיה האחרונה שחיבר, היה כבר עייף ומאוכזב מן "העולם של אתמול", מכפי שיוכל לשקם את חייו ואיבד את עצמו לדעת.
בסופו של דבר כבש בלזאק, לא רק את פריז, אלא את העולם כולו - שהרי החיים קצרים הם, אך הספרות ארוכה היא ונצחית - וגם צווייג זוכה אצלנו לעדנה מחודשת. ביוגרפיה זו, היא תזכורת נוספת ומרשימה לכך.
