השעון

שם המחבר\ת: ק.צטניק

``מה הסיבה שבגללה חסית בשם הספרותי ק. צטניק?`` שאל אב בית הדין את מחבר סלמנדרה, שיצא מאלמוניותו כדי להעיד במשפט אייכמן. ``אין זה שם ספרותי``, השיב, ``אינני רואה עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלאנטה אושוויץ, אשר לתושביה לא היו שמות, הם לא נולדו ולא הולידו; לא חיו ולא מתו. הם נשמו לפי חוקי טבע אחרים. שם כל שבר רגע סבב על גלגלי זמן אחר, ושמותיהם: ק. צטניק, שלד מספר...`` 

ב"השעון" של ק. צטניק מתקתק הזמן רק פעמיים: בפרק הפתיחה - טרם כול, ובפרק הסיום - ככללות הכול. ובין שתיהן מתרחש הבלתי אפשרי: השעה העשרים וחמש, שעת האפלה שמעבר לזמן. שעה זו נמסרת על ידי ק. צטניק בתמצית נשימתו של הגבול האחרון: תמציתיות הזעקה בדממתה.




הבא הקודם

עוד בשואה