גילוי עריות- אנאיס נין

שם המחבר\ת: אנאיס נין

"מצאתי את אבא שלי, את אלוהים, רק כדי לגלות שאני לא צריכה אותו...אני כבר אישה, ומשוחררת מהצורך באבא ובאלוהים, אני אישה באופן כה מוחלט שאני מבינה את אבא שלי כבן אדם..."אנאיס נין, בת למשפחת מוסיקאים מקובה, ילידת פאריס 1903. אביה ברח עם יורשת צעירה והותיר אותה ואת אשתו בחוסר כל. אמה מצאה עבודה אצל קרובים בניו יורק, ועברה לשם עם ילדיה. כבר בדרך החלה אניאס לכתוב יומן-אז היו אלה מכתבים לאביה הקוראים לו לחזור הביתה-אשר בכתיבתו המשיכה כל חייה. מטרתה היתה לתפוס את הרגע בעודו מתרחש, לפני שהפך לזיכרון, בטרם היטשטש והסתלף. פרדוכסאלית, התערבבו כך החיים וסיפורם, כשאין לאחד זכות קיום ללא האחר. יומן זה מתרחש רובו בפאריס בשנים 1932-1934, שבהן היו הפסיכולוגיה והסוריאליזם בשורה מהפכנית של ממש, שהתמודדה עם הדת על נפשות המאמינים. פאריס היתה אז עיר מקלט ליוצרים, לחופש המחשבה והביטוי ואנאיס קשרה קשרים עם אחדים מהבולטים באמנים ובהוגי הדעות של התקופה, בינהם הנרי מילר, אנטואן ארטו, רנה אלנדי ואוטו רנק. רצונה העז להתקבל כאמנית, הגילוי שהמין העניק לה יתרון על הגברים, ההיתר שהתירה לה הפסיכולוגיה להשתולל מינית, טשטוש המושגים אלוהים-אב-בן שהנחיל לה החינוך הקתולי-כל אלה הביאו לתוצאות קיצוניות המאירות היטב את הדרמה העתיקה בת-אב. לא רק דיווח מהתוהו ובהוהו, מהחיים על קו הקץ, אנו שומעים כאן, אלא בעיקר קול צלול של אישה, קול שלא נשמע עד אז כמוהו-קול משהסערה הצליחה לשחרר.
ניצחון פסיכולוגי ספרותי.

 


קטיגוריות: להטב"ק, ביוגרפיות

הוצאה: זמורה ביתן



הבא הקודם

עוד בלהטב"ק