"מוסקבה פטושקי", ספר שאין לו אח ורע, נדפס לראשונה בשנת 1973, בכתב העת "עמי" בשפה הרוסית שיצא לאור בישראל. מאוחר יותר יצא הספר לאור גם בפריז, אך ברוסיה עצמה ראה אור רק בשנת 1989, לאחר שמדיניות הפרסטרויקה הקלה את מגבלות הצנזורה על ספרים.
הספר מתאר את המסע הסוריאליסטי והמשעשע של הגיבור השיכור-עד-כלוט, ברכבת ממוסקבה אל אהובתו בפטושקי, מרחק 125 ק"מ, למצוא את הגאולה בעולם זה. בסופו של דבר הוא מוצא עצמו חזרה במוסקבה הקומוניסטית, הרחק-הרחק מגאולה.
המציאות הסובייטית שלפני עידן ה"פרסטרויקה" משתקפת במונולוג מופרע של שתיין ובוהמיין חסר בית ועובד בעבודות מזדמנות. הספר האחד שכתב ונדיקט ירופייב, נהיה במהרה ל"ספר פולחן", שנפוץ בחוגי האינטליגנציה של השנים ההן: עותקים נדפסו בחשאי במכונת כתיבה, פסוקים מהספר נהפכו לציטטות. דור שלם ברוסיה מצא בו את עצמו, וראה בו מופת של מרי כלפי המשטר.
