"נשיקתי תהא רוצחת" מאת מנחם פרי, פורש את סיפור חייה של דראפקין (1988-1956), ומביאו מבחר מקיף משירתה. דראפקין, היתה מאוהבת שנים רבות באורי ניסן גנסין ודמותו הותירה רישום עז בנפשה. לימים התברר כי השיר הנודע "והיה כי ישוב מנודו" המופיע בסיפורו של גנסין 'אצל' אינו אלא עיבוד-תרגום של שיר ברוסית מאת דראפקין, שכתבה בהיותה בת 23. דראפקין, שלא קראה עברית, לא ידעה על כך אלא כעבור שנים רבות.
כל שאומר ואעשה / ציליה דראפקין
כָּל שֶׁאֹמַר וְאֶעֱשֶׂה –
אַתָּה מַטְבִּיל בַּעֲפַר חֲשָׁדְךָ
וּמְלַגְלֵג בְּמַבָּטֶיךָ הַקָּרִים, הַכְּבֵדִים.
צְפַרְדֵּעִים מְזַנְּקִים לְפֶתַע מִפִּי,
תּוֹלָעִים זוֹחֲלִים מֵאֶצְבְּעוֹתַי;
כְּאֵצֶל מְכַשֵּׁפָה מִפְלֶצֶת, נַעֲשׂוֹת עֵינַי,
יָדַי, לִנְחָשִׁים,
הָרוֹצִים לַחֲנֹק אוֹתְךָ,
אֲבָל רַגְלַי, מְבֻיָּשׁוֹת,
אֲהוּבוֹת כְּמוֹ אָז,
נִדְבָּקוֹת אֶל הָרִצְפָּה,
לַשָּׁוְא מְנַסּוֹת הֵן לְהִמָּלֵט
מִמַּבָּטֶיךָ הַקָּרִים, הַלּוֹעֲגִים.
מיידיש: בנימין הרשב
