היש אהבה יפה יותר ממכתביה של אמילי דיקנסון לאשת-אחיה סוזן גילברט? קחו כמה טעימה והרחיבו את הלב.
*
אני מוכרחה לחכות
כמה ימים
לפני שאראה
אותך - את
תכופה מדי
אבל תזכרי
זו יראה,
לא אדישות.
אמילי
*
לולא היה היום
עצמו ראוי
להיזכר, היזכרות
בסוזן היתה
עושה אותו כזה
*
זה שסוזן
חיה - זה
יקום ש
לא לצאת
ולא לבוא
יוכלו למלא
מקומו -
(אביב, 1880)
מתוך "אולי הלב", בתרגומה של לילך לחמן
